בחודש יוני 2024 ביקרנו בכנס אקדמי בעיר אדינבורו שבסקוטלנד, והצגנו חלק מהממצאים בפרוייקט הקורפוס של שפת הסימנים הישראלית.
הדוקטורנטית שלנו שרה לנסמן הציגה את הממצאים המרתקים שלה בנושא שמות בשפת הסימנים הישראלית. במחקרה היא גילתה כי יש הבדלים בין סוג השמות של חרשים מבוגרים לעומת סוג השמות של חרשים צעירים יותר – בין השאר היא מצאה כי לחרשים מבוגרים יש יותר שמות שמתקשרים למראה חיצוני (למשל, אדם ששמו בשפת הסימנים הוא הסימן ״גבוה״) ולחרשים צעירים יש יותר סימנים שקשורים לאיות שמם הכתוב (למשל, אישה ששמה אתי ושמה בשפת הסימנים הוא איות של האות א׳).
גם רוז סטאמפ מנהלת הפרוייקט הציגה ממצאים נוספים שגילתה בעבודה משותפת עם האנה לוזנברגר, אדם שמברי וקייטי מד. בהרצאה היא תיארה את מידת הגיוון הלקסיקלי בשפת הסימנים הישראלית (כלומר דרכים שונות לסמן את אותו המושג, למשל מספר סימנים שונים עבור המילה ״נעליים״).
בניגוד למצופה, כאשר ביצענו השוואה של שלוש שפות סימנים מקהילות בגדלים שונים, גילינו כי דווקא בשפת הסימנים הבריטית, שהיא הגדולה מכולן, יש יותר וריאציה מאשר בשפת הסימנים הישראלית או בשפת קאטה-קולוק (שפת סימנים מאינדונזיה).
