בספטמבר השתתפנו בכנס שהוקדש כולו לוריאציה ולשינוי בשפות דבורות ובשפות סימנים.
זהו כנס שמתקיים אחת לשנתיים ונקרא UKLVC – הכינוס הבריטי לחקר וריאציה ושינוי בשפה (United Kingdom Language Variation and Change)
הצגנו בו שני מחקרים:
רוז הרצתה על ממצאי פרויקט סילבסטר וטוויטי, שבחן את השימוש במסווגים – צורות ידיים המשמשות לייצוג סילבסטר החתול וטוויטי הציפור, שיכולים לנוע במרחב (לא הסימנים ל"חתול" או "ציפור").
באופן ספציפי, בחנו מתי מסמנים בוחרים להשתמש בתבנית כף יד שבה האצבע והאמה מופנות כלפי מטה ומייצגות שתי רגליים עומדות ("תבנית 2"), ומתי הם משתמשים בתבנית כף יד שבה האצבע המורה בלבד מייצגת את גוף הדמות ("תבנית 1").
גילינו שהמסמנים במחקר מעדיפים להשתמש בתבנית 2 יותר מאשר בתבנית 1. ישנם גורמים לשוניים וסמנטיים מסוימים המשפיעים על תבנית כף היד שבה המסמנים משתמשים. גילינו גם שחרשים צעירים יותר נוטים יותר להשתמש בידיהם כדי לייצג את הדמויות, בעוד שאנשים מבוגרים יותר נוטים יותר להשתמש בכל הגוף.
שרה הציגה גם את מחקר הדוקטורט שלה בפורמט של פוסטר מדעי – צורת הצגה בלתי פורמלית שבה המשתתפים מסתובבים בין פוסטרים המסכמים מחקרים שונים ומשוחחים עם החוקרים.
אפשר לראות את הפוסטר שלנו כאן.
בנוסף, תלמידת התואר השני יואנמנג מא הציגה את הממצאים שלה מניתוח שיחות מתוך הקורפוס. היא גילתה שכאשר גבר ואישה משוחחים יחד, הגבר נוטה להפריע לדברי בן השיח יותר מאשר האישה. באופן דומה, אנשים מבוגרים נוטים להפריע יותר מאנשים צעירים. ממצאים אלה דומים למה שנמצא במחקרים על שפות דבורות.
היא גם גילתה שחרשים נוטים לסמן בו זמנית בשעת שיחה לעתים קרובות יותר מאשר אנשים שומעים, דבר המצביע על כך שסגנון שיחה כזה מקובל יותר בשפות סימנים.
ברכות ליואנמנג מא על השלמת התואר השני שלה בבלשנות באוניברסיטת בר-אילן השנה!
היא גם הגישה את ממצאיה לפרסום בכתב העת Sign Language Studies, ואנו מקווים לראותם מתפרסמים בקרוב. מחזיקים לך אצבעות!
